#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין שלא לישא נשים בימי ספירה?	"1) הטור הביא מגאונים מפני שזהו הזמן שמתו תלמידי ר""ע כדאיתא ביבמות (ס""ב ע""ב) [וכן מצינו שעקרי ימי הגזירות בצרפת ואשכנז היו בימים אלו (ט""ז ס""ק ב', ערוה""ש סע' א')]<br>2) השבלי הלקט הביא ממשנה בעדיות (פ""ב מ""י) משפט רשעים י""ב חודש, ור""י בן נורי אומר מפסח עד עצרת (ח""י ס""ק ג', אשל אברהם בגליון)<br>3) הרבינו ירוחם הביא שהם ימי דין על תבואה כי העומר בא משעורין (ח""י שם, אשל אברהם בגליון)<br>והשע""ת (סי' תקנ""א ס""ק ט') הביא שפעם אחת הקיל חכם אחד לעשות נישואין בימי ספירה ולא עלה זיווגם יפה, לכן שומר נפשו ירחק מנישואין בימים האלו אף שיהיו הרבה צדדין להקל כי חמירא סכנתא מאיסורא"	סימן תצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנישואין 1) במי שיש לו בנים 2) במי שאין לו בנים 3) במחזיר גרושתו?	"1) בודאי אסור 2) הבאה""ט (ס""ק א') הביא היתר מפר""ח [וה""ה אם אין לו מי שישמשו], אבל השיג עליו השעה""צ (ס""ק א') דבמדינתינו נוהגין להחמיר 3) מותר דאין בו שמחה כ""כ (באה""ט ס""ק א', מ""ב ס""ק א'), ומשמע ממ""ב לקמן (סי' תקמ""ו ס""ק ח') דדוקא בגרושה מן הנישואין"	סימן תצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירה?	"כתב הטור דאינו ראוי להרבות בה שמחה, והוסיף המ""ב (ס""ק ב') בשם המאמר מרדכי אבל אם נזדמן לו ברכת שהחיינו יברך, ולפי""ז לכתחילה לא יקנה חפץ שטעון ברכת שהחיינו בימי ספירה, אכן מעורר קובץ הלכות (פ""ח הע' ח') כד נעיין בפנים במאמר מרדכי יראה דמסיק דדוקא בבין המצרים אמרינן דאינו ראוי לברך שהחיינו אבל ליכא מקור שלא לברך שהחיינו בימי ספירה, ולפיכך פסק הקובץ הלכות (שם סע' ה') דמותר לכתחילה לברך שהחיינו"	סימן תצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לארס אשה בימי ספירה?	"מותר לארס [בלא קידושין] או לקדש אשה בימי ספירה שמא יקדמנו אחר (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ג'), וגם מותר לעשות סעודה (ח""י ס""ק ד'), ובאמת אפי' סעודת מריעות מותר בימים אלו (ערוה""ש סע' ב')"	סימן תצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בריקודין ומחולות?	"אסור בשל רשות [ואפי' בימים שנוהגין להסתפר יש להסתפק אם מותר בריקודין של רשות (א""ר, פמ""ג א""א ס""ק א', שעה""צ ס""ק ד'), ונוהגין להחמיר (הליכות שלמה פי""א סע' ט""ו, קובץ הלכות פ""ח הע' י')] או בשידוכין לבד, אבל אם עושה סעודת אירוסין [עם קידושין] מותר לעשות ריקודין ומחולות (מג""א ס""ק א', מחה""ש, מ""ב ס""ק ג'), וכתבו הפוסקים דה""ה שאר סעודות מצוה כגון ברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה, הכנסת ס""ת, וסיום מסכתא דמותר לעשות ריקודין ומחולות בכלי זמר, ומ""מ נוהגין להחמיר (פסק""ת אות ה') [וכ""כ קובץ הלכות (פ""ט סע' ח') בבר מצוה דמדינא מותר לרקד אפי' בכלי זמר אבל נוהגין להחמיר שלא יהיה כלי זמר {אכן, עי' מש""כ לקמן (סי' תקנ""א סעי' ב') דיש לחלק בין חתונה ושבע ברכות דיש מצוה בעצם הרקידה לשאר מצות דאין מצוה בעצם הרקידה}], אבל אם עשו חתונה בל""ג בעומר פשוט שמותר לרקד וכו' בלילה שלאחריו דכבר נתחייבו בשמחה (אג""מ אבה""ע ח""א סי' צ""ז) [וע""ע במנח""י (ח""ד סי' פ""ד אות א')], וה""ה לגבי שבע ברכות אם נשאו קודם ר""ח אייר מדינא מותר לעשות ריקודין ומחולות עם כלי זמר (אג""מ או""ח ח""א סי' קנ""ט, או""ח ח""ב סי' צ""ה), אלא שהקובץ הלכות (פ""ט הע' ח') מסתפק בדבר כיון שהרבה פעמים עושין שבע ברכות בלא כלי שיר נראה כאילו מכוין בדוקא לשמוע לכלי שיר. "	סימן תצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי זמר?	"איתא לקמן (סי' תק""ס) דיש איסור בכל השנה לשמוע לכלי שיר משום זכר לחורבן, ונראה דמש""ה כתב הערוה""ש (סע' ב') דכלי זמר אסורים בימי הספירה כ""ש מריקודין ומחולות, אמנם חידש האג""מ (יו""ד ח""ב סי' קל""ז) דיש מנהג להחמיר טפי בימי הספירה והיינו אע""פ שהרמ""א התיר לשמוע לכלי זמר למי שאינו רגיל בו אפ""ה בימי ספירה נוהגין להחמיר אף בזה, וכן משמע ממנח""י (ח""א סי' קי""א) דיש מנהג להחמיר בכלי זמר בימי ספירה, והוסיף האג""מ (או""ח ח""ד סי' כ""א אות ד') דנוהגין להחמיר אפי' בקטנים אם הם הגיעו לחינוך. ונראה דבימים שמותר להסתפר אף מותר לשמוע לכלי זמר [באופן שאינו אסור בכל השנה] דבזה ליכא מנהג לאסור לכל ימי הספירה, וכן נקט הקובץ הלכות (פ""ח סע' ז') להקל בכלי זמר בימים שנוהגין היתר להסתפר. ולגבי מי שרוצה ללמוד לנגן, האג""מ (או""ח ח""ג סי' פ""ז) מקיל רק כשלומד לצורך פרנסה ולא כשלומד להנאתו, והקובץ הלכות (פ""ט סע' י') מקיל אפי' כשלומד להנאתו, אבל מעורר הגרי""א פארכהיימער שליט""א דלא יכוין לשמח בהניגון. ולנגן לרפואה או לחזק רוחו אע""פ שמותר בכל השנה יש לעיין אם מותר אפי' בימי ספירה, והליכות שלמה (פסח פי""א הע' 54) מקיל בזה."	סימן תצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-acapella?	"האג""מ (או""ח ח""א סי' קס""ו) מקיל דאינו נחשב כלי שיר, אבל השבט הלוי (ח""ב סי' נ""ז אות ב') מחמיר {וכן מסתבר דבאמת הוא כלי, ואפשר דר' משה לשיטתו דס""ל דקול ע""י טלפון וכדומה נחשב כשומע הקול ממש, ועוד נראה דבימי ספירה דמחמירים אפי' כשאינו רגיל רק משום מנהג, יתכן דליכא מנהג להחמיר ב-acapella ויהא מותר ביחיד שאינו רגיל}"	סימן תצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שקפץ וכנס אשה באיסור?	"כתב הטור ושו""ע דאין עונשין אותו [ולפיכך מותר ללכת לחתונתו דאל""כ אין לך עונש גדול מזה (אג""מ או""ח ח""א סי' קנ""ט)], אבל כתב הבאה""ט (ס""ק ג') דאם נסתפר בימי ספירה נוהגין לקנסו ולהענישו (מ""ב ס""ק ד')"	סימן תצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ימים מותר לישא אשה?	"בימים שמותר להסתפר מותר לישא אשה (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה'), ועי' בשע""ת (ס""ק א') דלפעמים יש מקום להקל בשעת הדחק כשקרוב שיתבטל הענין ע""י המתנה, וכן נקט הערוה""ש (סע' ב')"	סימן תצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשחל ר""ח אייר בשבת?"	"כיון שיש כאן תוספת שמחה שבת ור""ח מותר להסתפר לכבוד שבת [ואע""פ שגם ערב שבת הוא ר""ח, ומשמע דלא חיישינן לצוואת ר""י החסיד הכא (עי' פסק""ת הע' 56)], וגם מותר לישא אשה מערב שבת שעיקר הסעודה יהיה בשבת ור""ח (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה'), וע""ע בח""י (ס""ק ב') דהביא מחמירים בזה אבל מסיים בספק אין להחמיר באבלות ישנה"	סימן תצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהגין באיזה ימים שלא להסתפר בימי ספירה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-c4e2275d74082f43da5274223003215950daeeb5.jpg"">"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשנות מנהגו משנה לשנה?	"חידש האג""מ (או""ח ח""א סי' קנ""ט) דאם נהג איסור בימים שמתו תלמידי ר""ע ממש אינו יכול לשנות למנהג של זכר לימים שמתו, אבל מזכר לזכר יכול לשנות, והוא חידוש דכפשוטו י""ל דהיכא דליכא מנהג קבוע בעיר מותר לנקוט כאיזה מנהג שירצה, ואפי' אם נוהג כמנהג אחד בשנה אחת אינו נעשה לו כנדר שצריך לנהוג באופן זה בדוקא אלא יש הרבה אופנים איך לקיים האיסורים בימי ספירה, וכן משמע מקובץ הלכות (פ""ח סע' ב') דיכול לעשות איזה מנהג שירצה בכל שנה {ולכאורה עדיף לעשות התרת נדרים אם לא אמר בלי נדר בפעם ראשון}"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות חתונה אחר ל""ג בעומר?"	"מאג""מ (או""ח ח""א סי' קנ""ט) משמע דאינו מותר אלא בשעת הדחק, ותמהו עליו האחרונים הרי יש מנהג שלא לעשות חתונות עד ל""ג בעומר, וספר יד דודי תי' דר' משה ס""ל דמנהג זה מיוחד לספרדים, והוא חידוש דאינו משמע כן מסתימת הפוסקים, ולפיכך כתב ספר קובץ הלכות (פ""ח הע' ד') דמדינא מותר לעשות חתונה אחר ל""ג בעומר אלא שנהגו למנוע, וביאר הגרי""א פארכהיימער שליט""א דאפשר הוא מחמת הגזירות שהיו בימים אלו וכמ""ש הט""ז (ס""ק ב') וערוה""ש (סע' א')"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחמיר כשני מנהגים?	"כתב המ""ב (ס""ק י""ז) דאם יודע מנהג המקום ינהוג כוותיה בין לקולה בין לחומרה, אבל אם מסתפק מהו מנהגו מותר להחמיר כשניהם [ולנהוג איסור מפסח עד ג' או ה' סיון חוץ מל""ג בעומר] ואינו ככסיל בחושך הולך דעושה כן מחמת ספק, וכן הביא המג""א (ס""ק ו') ראיה מגמ' עירובין (ז' ע""א) דבמקום ספק יכול להחמיר כב' חומרות, אבל אם ממ""נ מותר אינו יכול להחמיר וכמ""ש בחולין (מ""ג ע""ב) כשהתחיל לשחוט בתורבץ הושט דכשר ממ""נ "	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור לא תתגודדו 1) במנהגים 2) בדבר שתלוי במקום 3) בחרם 4) אם נוהג חומרא מחמת מקום שיצא משם 5) בין בני אומנות 6) בדבר שאינו ניכר?	"1) המג""א (ס""ק ו') בתחילה מדייק מגמ' יבמות דליכא לא תתגודדו אבל למסקנא קיי""ל דכל זמן שהוא בבית דין אחד שייך לא תתגודדו וכמ""ש בפסחים (י""ד ע""א) 2) כתב המג""א ע""פ תירוץ ראשון ברא""ש דליכא לא תתגודדו, וזהו התירוץ במגילה בבני כפרים ובני עיירות, ולפיכך בני פולין שנוהגין להתענות בכ' סיון יכולים להתקבץ עם אנשים ממדינה אחרת ואין בזה משום לא תתגודדו, אבל בחילוק אם אוכלים חלב בני רינו""ס שייך לא תתגודדו {ונראה דלפי""ז החילוק בין ספרדים לאשכנזים בביטוי תיבות ואותיות ג""כ תלוי במקום ולית ביה משום לא תתגודדו, אבל החילוק אם לפסוק כהמחבר או כהרמ""א אינו תלוי במקום ושייך ביה לא תתגודדו} 3) המג""א הביא כנסת הגדולה שמהר""י טיטמצאק ס""ל דלא שייך לא תתגודדו ותמת ישרים הביא חולקים עליו 4) המג""א כתב דלא שייך בזה לא תתגודדו 5) כתב המג""א (ע""פ המחה""ש) דכל בני אומנות הוי כב""ד בפנ""ע ולא שייך ביה לא תתגודדו 6) כתב המג""א דבתחילה הגמ' משמע דלא שייך ביה לא תתגודדו ולפיכך מותר למנוע ממלאכה, וכן באיסור תספורת לא שייך דשמא אינו רוצה להסתפר, אכן למסקנת הגמ' שייך לא תתגודדו אפי' כשאינו ניכר, ולכן כתב הרמ""א דשייך לא תתגודדו באיסור תספורת בספירה, ורע""א הוסיף דליכא ראיה מרמ""א דהרי תספורת הוי ניכר כשאלו מסתפרים קודם ר""ח אייר ואלו מסתפרים אחר ל""ג בעומר, ותי' המחה""ש דהמג""א ס""ל דאינו ניכר בפעם אחת. ולמעשה ספר טל אמרתי (כלל ב' הע' ט""ו) הביא כמה אחרונים (יש""ש, קרבן נתנאל, מעיל צדקה) שחולקים על המג""א וס""ל דלא שייך לא תתגודדו אם אינו ניכר"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור למקצת היום ככולו?	"הב""י הביא מרמב""ן דסגי במקצת לילה, אבל הגר""א (ס""ק ו') כתב דצריך הנץ החמה, וכן פסק המ""ב (ס""ק ו'). ועי' בסמוך דיש עוד טעם להקל בליל ל""ג בעומר"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם חל ל""ג בעומר 1) בערב שבת 2) ביום ראשון?"	"1) כתב המחבר דאפי' להנוהגין לאסור עד ל""ד יכול להקל כאן מפני כבוד השבת 2) כתב הרמ""א בשם מהר""י ווייל דמותר להסתפר בערב שבת לכבוד שבת [אבל לא בליל ששי דעדיין צריך מקצת היום ככולו, ודלא כשו""ת בית דוד (סי' ר""פ) (קובץ הלכות פ""ח הע' י""ד)], אכן הח""י (ס""ק ז') הביא ממהרי""ל דאסור, והח""י מסיים דאין להחמיר בדינים אלו, ואם רוצה להסתפר במוצאי שבת הקובץ הלכות (פ""ח סע' י""א) מקיל דכבר נפסקה האבלות לגבי תספורת אבל הגרי""א פארכהיימער שליט""א מצדד דחוזר האיסור למקומו ואינו מותר אלא בבקר [ומ""מ ברית ביום ראשון אינו מותר להסתפר מערב שבת דהוי רק יו""ט שלו ולא לרוב ציבור (חת""ס), וכשחל ג' סיון ביום ראשון מותר בערב שבת (קובץ הלכות פ""ח סע' י""ב), ודלא כאג""מ (או""ח ח""ו סי' ל""ו)]"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם משמחין בל""ג בעומר?"	"הדרכ""מ (ס""ק א') הביא ממהרי""ל דמרבים בו משתה ושמחה קצת, וכ""כ הרמ""א, ומעשה באחד שהיה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל""ג בעומר ונענש (מג""א ס""ק ג'), וביאר יותר בעטרת זקנים שהיה ר' אברהם הלוי ואמר לו האריז""ל בשם רשב""י למה אתה אומר נחם ביום שמחתי ולכן יהיה בנחמה בקרוב וכן היה שמת בנו הגדול, ועוד הביא העטרת זקנים מנהג א""י לילך בל""ג בעומר לקברי רשב""י ובנו ר""א, והערוה""ש (סע' ז') הביא שמרבין בתפילה ובהדלקת נרות על קברו ואומרים שנסתלק ביום הזה וגם יצא מהמערה ביום זה, ועי' מש""כ למעלה עוד טעמים שמשמחים [מפני שבו ביום הסמיך ר""ע חמשה תלמידים, התחיל המן לירד]"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתחנון?	"בודאי אין אומרים בל""ג בעומר, ולגבי מנחה בל""ב, הח""י (ס""ק ו') הביא מח' בזה, ספר מנהגים כתב שלא לומר תחנון ומהרי""ל כתב שיאמר תחנון במנחה ערב ל""ג בעומר, וביאר הח""י דתלוי אם יש היתר תספורת ליל ל""ג בעומר [שהכלל הוא שאין אומרים תחנון בערב יו""ט דוקא אם חל היו""ט באותה לילה], אבל למעשה הכריע המ""ב (ס""ק ט') שאין אומרים תחנון במנחה בערב ל""ג בעומר וכמ""ש הפמ""ג (א""א ס""ק ג') אע""פ שס""ל להמ""ב דאסור להסתפר ליל ל""ג בעומר וכמ""ש בסמוך {ונראה לפרש ע""פ מש""כ לעיל (סי' קל""א) בספק תחנון אין אומרים וכמ""ש בספק מנין ז' ימים של חתן משא""כ ספק אם נופל על אפיו כן נופל על אפיו וכמ""ש בבין השמשות}"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בליל ל""ג בעומר?"	"אע""פ שכתבנו למעלה דאין להקל בלילה משום מקצת היום ככולו, מ""מ יש אחרונים שרוצים להקל בליל ל""ג עומר כיון דאין אומרים תחנון במנחה בערב ל""ג בעומר (ח""י ס""ק ו'), וכן נקטו המעדני יו""ט וא""ר, וביאר הגר""ז (סע' ה') דסברי כמהרי""ל דמתו רק לל""ב ימים [והדה""ח מקיל בלילה מפני שיש לו בלא""ה ל""ג ימים], אבל פשטות הרמ""א משמע דאסור דכתב אין להסתפר עד ל""ג בעצמו ולא מבערב [ודחה המור וקציעה דכוונת הרמ""א לאפוקי יום ל""ב בעומר ולא לאפוקי ליל ל""ג בעומר (שע""ת ס""ק ה')], וכן נקט המ""ב (ס""ק י') דאין להקל עד הנץ החמה (שעה""צ ס""ק י""ב), ואפי' הא""ר אינו מקיל אלא בתספורת אבל בנישואין אינו מקיל בליל ל""ג בעומר אלא בערב שבת ובשעת הדחק (מ""ב ס""ק י""א), אכן הרבה מקילין אפי' בנישואין ליל ל""ג בעומר (פסק""ת אות י""ב) {ובמקום צורך נראה דיש להקל דמלבד שיטת הרמב""ן [דמקצת היום ככולו בלילה] ושיטת המהרי""ל [דסגי בל""ב ימים] יש שיטת דה""ח דס""ל דל""ג בעומר אינו בכלל הל""ג ימים שנוהג בהם איסור, אבל לפי""ז צריך לנהוג כוותיה לגמרי והיינו סוף ימי ניסן וכל ימי אייר}"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עושה ברית בימי ספירה?	"מותר לבעל ברית [סנדק] ואבי הבן ומוהל להסתפר לכבוד המילה ,אבל לא לקווטער (רמ""א, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ב), ומותרים להסתפר בערב קודם כניסה לביהכ""נ (דרכ""מ ס""ק ג', ח""י ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ג) [דלא כשיירי כנסת הגדולה דס""ל דוקא ביום המילה (פמ""ג א""א ס""ק ד')], ואם המילה בשבת מותר בערב שבת אפי' קודם חצות [ודלא כפר""ח דמקיל אפי' ביום חמישי] (פמ""ג א""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ג), וע""ע בשע""ת (ס""ק ח') דהאריז""ל לא הסתפר בימי ספירה עד ערב שבועות אפי' לברית מילה<br> "	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת של אויפרוף?	"כתב הדגול מרבבה דמותר להסתפר לשבת שלפני החתונה שקורין שפינהאל""ץ (שע""ת ס""ק ז')"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסתפר 1) לרפואה 2) לאשה 3) לצורך פרנסה 4) שערות שעל רגלו?	"1) פשוט שמותר (ערוה""ש סע' ג'), ולענין חוה""מ עי' לקמן סי' תקל""א סע' ח' 2) האג""מ (יו""ד ח""ב סי' קל""ז) מצדד להקל בימי ספירה וימי בין המצרים כיון שהוא רק מנהג אבל מסיים דראוי להחמיר אם אינו נחוץ כ""כ, והקובץ הלכות (פ""י סע' ב') מקיל למרוט שער גבות וריסי העינים ולעשות electrolosis וכדומה 3) האג""מ (או""ח ח""ד סי' ק""ב) מקיל בימי ספירה וג' שבועות עד שבוע שחל בו להסתפר במקום הפסד ממון 4) לא (קובץ הלכות פ""י סע' א')"	סימן תצג סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע נוהגין שלא לעשות מלאכה בלילה בימי ספירה?	"1) הטור הביא מפני שמתו תלמידי ר""ע סמוך לשקיעה ונקברו אחר שקיעה והיו העם בטלין ממלאכה (מ""ב ס""ק י""ט)<br>2) עוד הביא הטור טעם דכתיב שבע שבתות תמימות, ולשון שבות משמע שלא לעשות מלאכה (מ""ב ס""ק י""ט)<br>3) עוד הביא הטור גז""ש ספירה בעומר לספירה בשמיטה מה שנת שמיטה אסור בעשיית מלאכה אף זמן ספירת העומר אסור בעשיית מלאכה"	סימן תצג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מלאכה אסורה?	"כתב הא""א מבוטשאטש דכל המותר בחוה""מ אפי' לחד שיטה מותר בזמן זה"	סימן תצג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי נוהג איסור זה?	"הטור כתב דרק נשים נוהגות איסור זה [דהם התעסקו בתלמידי ר""ע תחילה (ערוה""ש סע' ט')], והח""י (ס""ק י""ב) הביא מכנסת הגדולה דה""ה אנשים, וכ""כ הפר""ח והמ""ב (ס""ק י""ח)"	סימן תצג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו זמן איסור מלאכה 1) לפי הטעם דקבורת תלמידי ר""ע 2) לפי הטעם מחמת ספירת העומר?"	"1) השעה""צ (ס""ק ט""ז) כתב דהוא משקיעת החמה עד כדי קבורה, וצ""ע דמפורש בטור דלפי טעם זה נהגו לאסור מלאכה משקיעה עד שחרית. ועוד כתב השעה""צ (שם) דאין להחמיר אחר ל""ג בעומר (וכן משמע מפמ""ג מש""ז ס""ק ג') {ונראה דזהו דוקא לפי הט""ז והגר""א דס""ל דפסקו בל""ג בעומר, אבל לפי הב""י ושאר האחרונים דמתו לכל ימי הספירה צריך להחמיר אפי' אחר ל""ג בעומר, וכן נקט הפר""ח דצריך להחמיר אפי' אחר ל""ג בעומר} 2) כתב הט""ז (ס""ק ג') דמותר לאחר שספרו (מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן תצג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, האם נוהגין לאסור במלאכה?	"הח""י (ס""ק י""ב) הביא שר""ש הלוי היה מחמיר בזה יותר מתספורת, אבל למעשה כתב דלא ראיתי נזהרין בזה אף הנשים, והערוה""ש (סע' ט') כתב דיש נשים שנוהגות איסור משקיעה עד מעריב וספירה"	סימן תצג סעיף ד		
